ביאור:בראשית יט לז
בראשית יט לז: "וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט לז.
מוֹאָב[עריכה]
ראה: תוכניתן של בנות לוט להציל את עצמן ולהקים זרע לאביהן
"מוֹאָב" - בא מאביה של בתו. הבת הבכירה לא מתביישת במעשה והיא גאה לכבד את לוט בבן בכור ששמו הוא "מוֹאָב".
אלוהים נתן ללוט גואל ויורש מבתו ולא ראה במעשה חטא. ואכן אלוהים אמר למשה:
- "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְאַל תִּתְגָּר בָּם, מִלְחָמָה: כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה" (ביאור:דברים ב ט).
- "וְקָרַבְתָּ, מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם, וְאַל תִּתְגָּר בָּם: כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה" (ביאור:דברים ב יט)
מזרעו תקום "רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה", ותהיה סבתא רבה לדוד המלך ולזרעו (רות ד כב).
ועוד מזרעו תקום "נַעֲמָה הָעַמֹּנִית" שתהיה אימו של רחבעם בן שלמה וזרעו (מלכים א יד כא).